הדרכות באולינג

טיפים למתחילים »

הולך עם חברים או הילדים לשחק באולינג מדי פעם ורוצה לשפר את המשחק ולהראות למה אתה מסוגל? חושב להצטרף לליגה בתור תחביב?

במדור זה תמצא טיפים ועקרונות שנועדו בדיוק בשבילך!

בחירת כדור

אנו בבאולינג חוצות המפרץ  מציעים מגוון כדורי בית החל ממשקל של 6 ליברות (כ-2.7 ק"ג המתאים לילדים) ועד משקל של 16 ליברות (כ-7.2 ק"ג).

כדורי הבית קדוחים במידות שונות בכדי לאפשר לשחקן המזדמן למצוא כדור שיתאים לו הן מבחינת המשקל והן מבחינת נוחות האחיזה לאצבעות.

בחירת כדור נכונה הינה תנאי חד משמעי לשיפור תוצאת המשחק.

מקובל לומר שמשקל כדור המשחק המומלץ הינו כ-10-12 אחוזים ממשקל הזורק אולם אין זה מחייב, מומלץ שמשקל הכדור יהיה מירבי כל עוד כיוון הכדור

אינו נפגע. (רוב השחקנים המבוגרים בוחרים משקלים של 12-15 ).

הקדחים של הכדורים צריכים להתאים ליד בצורה כזאת שתאפשר שיחרור חלק של הכדור בזמן הזריקה, אך ללא מקום עודף סביב האצבעות, כלומר שלאצבע יהיה מרווח "לשחק" בתוך הכדור.

המפתח, הינו המרחק שבין קדח האגודל לבין חורי האצבעות, צריך  להתאים בצורה כזאת שכף היד תהיה מונחת על שטח הפנים של הכדור ולא מכווצת ומנגד שלא תהיה מתוחה יתר על המידה ותחייב את האצבעות לצאת מהקדחים.

בד"כ שחקנים שבאים לשחק באופן קבוע או לעיתים קרובות, מזמינים כדור שמותאם הן מבחינת משקל והן מבחינה מושלמת לכף היד שלהם, דבר שלבטח משפר את תוצאותיהם.

ניתן להזמין כדור אישי בחנות לציוד באולינג המקצועית שבמקום.

זכרו! בחירת כדור נכונה הינה כלל ראשון לשיפור המשחק.

עמידת מוצא 

כל שחקן באופן טבעי הוא שונה, על כן אין עמידת מוצא אחת שנוחה לכולם, אולם בכל מקרה, מומלץ להחזיק את הכדור כאשר היד החזקה אוחזת בחורים והיד השנייה תומכת מלמטה והכדור נמצא בצידי הגוף ולא לפניו, כמו כן, רצוי שגובה החזקת הכדור יהיה בערך בגובה המותן, החזקת הכדור בגובה החזה או הסנטר אינה מומלצת.

הרגליים צריכות להיות צמודות או קרובות אחת לשניה בצורה כזאת שכיוון הרגל שמבצעת את הצעד הראשון יהיה מופנה לכיוון ההליכה.

על מסלול ההתקרבות  מצויות נקודות שמסייעות לבחוראת מיקום עמידת המוצא ולתקנו בעת הצורך. שחקנים שעומדים עם רגליים צמודות מכוונים בד"כ את מיקום נקודת המוצא לפי החלק החיצוני של הנעל בעוד שחקנים אחרים מכוונים על פי נקודה שנמצאת בחלק הפנימי שבין שתי הנעליים. כך או כך, עמידת המוצא חייבת להיות תנוחה קבועה על מנת שלשחקן תהיה אפשרות של תיקון המכה על פי שינוי מיקום עמידת המוצא.

שחרור הכדור

שחרור הכדור צריך להתבצע כאשר כף היד הזורקת נמצאת מאחורי הכדור, האגודל משתחרר ראשון ובעקבותיו האמצה והקמיצה ביחד.

יש להקפיד על זריקה עם כף היד ולא להפוך את היד ולשחרר את הכדור כאשר גב היד פונה לפנים, זוהי טעות נפוצה של שחקנים מתחילים שיש להימנע ממנה.

לאחר שיחרור הכדור, הזריקה לא הסתיימה ויש להמשיך את תנועת היד הטבעית ללא הכדור לכיוון החץ ולמעלה.

כדי להשיג זריקה שקטה ורכה יש לשחרר את הכדור מגובה נמוך ככל האפשר, ניתן להשיג ע"י כיפוף הברך של הרגל הקדמית בזמן המכה ושיחרור הכדור ללא זריקתו באוויר או הטחתו במסלול מגבוהה.

התקרבות
רוב שחקני באולינג מבצעים APPROACH של ארבעה או חמישה צעדים, כאשר הצעד האחרון הוא הצעד של הזריקה ובו הרגל החלשה תמיד מקדימה.

ארבעה צעדים-בגישה זאת, הצעד ה-1 מתבצע ע"י הרגל החזקה, תוך כדי הצעד ה-1 הכדור נדחף לפנים בעזרת הידיים, מיד עם תחילת הצעד השני, היד החלשה שתומכת

בכדור מרפה ממנו והיד האוחזת בו צריכה להיות ישרה ולתת בצעד השלישי הכדור מגיע לשיא הגובה של ההנפה לאחור, כאשר חשוב לשמור על היד ישרה ועל תנועת מטוטלת חופשית, גם אם ההנפה לא גבוהה יתר על המידה.

בצעד ה-4 היד חוזרת מאחור לפנים בבת אחת ומשחררת את הכדור יחד עם תנועת הרגל לפנים. נעלי הבאולינג מצויידות במשטח החלקה שעשוי לרוב מעור הפוך ומאפשר לבצע את הצעד האחרון ואת שיחרור הכדור תוך כדי החלקת הרגל לפנים.

במקום מבחר נעלי באולינג בכל המידות וניתן כמובן לרכוש נעליים אישיות בחנות לציוד הבאולינג שלנו.

חמישה צעדים – עיקרון צעדים דומה מאוד לעיקרון של ארבעת הצעדים, השוני היחיד הוא שנוסף עוד צעד אחד מקדים, דבר זה מחייב כמובן לעמוד מעט יותר רחוק בעמידת המוצא מכיוון שהוספנו צעד נוסף.

עמידת המוצא עם הכדור בצידי הגוף אינה משתנה, אולם בחמישה צעדים, הצעד הראשון יתבצע ע"י הרגל החלשה כאשר הכדור לא יידחף קדימה בצעד זה, אלא יישאר במקומו בצד הגוף, בצעד הבא, הכדור יידחף קדימה יחד עם הרגל החזקה וההמשך יהיה זהה לזה של ארבעה צעדים. רבים משחקני הבאולינג המקצועיים שמבצעים חמישה צעדים יעדיפו לבצע את הצעד הראשון בהחלקה קצה של הרגל, דבר הנראה מהצד כמעין "גישוש" המסלול לפני המשך התנועה לפנים.

הגורם שבד"כ מכריע  אם השחקן יבחר בגישה של ארבעה או חמישה צעדים יהיה לרוב קוארדינציה, בעוד לחלק מהאנשים נוח להתחיל ברגל החזקה, לשאר האנשים דווקא התחלה ברגל החלשה תייצר תזמון טוב יותר לזריקה.

דבר נוסף שחשוב לדעת, במיוחד למתחילים, רצוי לבצע את הצעדים בהליכה לא מהירה, מהסיבה שצעדים מהירים מקשים על הלמידה של התנועה והתזמון הנכונים ובנוסף, מקשים על עקביות הזריקה.

שיטת הכיוון

הנטייה של רוב השחקנים המתחילים הינה לכוון ישירות לפינים, אולם שיטה זאת אינה מומלצת במיוחד לשחקנים מתחילים. שיטת הכיוון הנפוצה והמקובלת ביותר הינה כיוון עפ"י שבעת החיצים המצויירים על המסלול. בעודך עומד בעמידת המוצא, בעבר קו דמיוני מהנקודה בה הינך מעוניין לפגוע ועד לכדור שבידך, בדוק דרך איזה חץ על המסלול עובר הקו הדימיוני, חץ זה הינו ברגע זה המטרה היחידה שלך, שכח מהפינים והתרכז בחץ שלך, בצע את ההתקרבות בקו ישר לכיוון החץ וזרוק את הכדור בדיוק לכיוונו, השאר את המבט על החץ שלך עד שהכדור חלף אותו וודא שאכן פגעת בחץ שהתכוונת, אם הכדור פגע בדיוק בחץ, אתה מוכן לעבור לשלב הבא. זכרו! בעמידת המוצא התרכז בפינים ובקו הדימיוני, לאחר מכן, מצא את החץ שלך והתרכז בו בלבד.

סטרייק

הרצון המשותף של השחקנים מתחילים ומקצוענים הוא הפלת כל הפינים במכה ה-1  סטרייק. בכדי לעשות סטרייק, יש להכניס את הכדור בנקודה בה יוכל לפגוע בחלק מהפינים וליצור תגובת שרשרת נכונה על מנת שאלו יפילו את שאר הפינים שבהם לא פגע הכדור. לנקודה זאת קוראים ה-"פוקט". עבור זורק ימני, ממוקם הפוקט ברווח שבין פין מס' 1 לבין פין מס' 3 כאשר הנקודה המדוייקת קרובה יותר לפין מס' 1. עבור זורק שמאלי, ממוקם הפוקט ברווח שבין פין 1 לפין 2, קרוב יותר לפין 1.

עפ"י התאוריה  בכניסת הכדור לפוקט (הסטרייק המושלם) זה מה שקורה בתוך הפנים: הכדור פוגש ל-1 את פין מס' 1,  פין זה מועף לכיוון פין 2 שמפיל את פין 4 שמפיל את פין 7, לאחר מכן פוגע הכדור בפין 3 בזוית כזאת שמעיפה אותו לכיוון פין 6 שמפיל את פין 10, לאחר מכן הכדור ממשיך לפין 5, מפיל אותו ומקבל הסטה לכיוון פין 9, פין 8 נופל עפ"י פין 5. ישנם מצבים בהם הכדור יפגע לכאורה בדיוק בפוקט אולם זוית הכניסה שלו  לא תאפשר את תגובת השרשרת הרצויה וסביר שפין 10 או פין 8 ישארו עומדים, על מנת לתקן מצב זה, יש לנסות לבצע תיקון עדין של המיקום ולאפשר לכדור לפגוע בזוית שונה מעט. עבור זורק ימני, מצב בו כדור חולף את פין הראש, נכנס ברווחה שבינו לפין מס' 2 ומפיל סטרייק, מכונה בשם ברוקלין. סטרייק ברוקלין מכונה ע"י שחקנים מקצוענים כמכה של מזל. עבור זורק שמאלי הברוקלין ממוקם כמובן בדיוק להיפך. העיקרון המנחה בתיקון נקודת הפגיעה הוא הזזת נקודת עמידת המוצא ימינה או שמאלה בהתאם לנקודה שבה פגע הכדור. התיקון יתבצע תמיד לכיוון שאליו פגע הכדור יותר ממה שרצינו, כלומר, הלך הכדור ימינה מדי, נזוז ימינה בפעם הבאה שנזרוק לעבר הסטרייק, מומלץ לזוז 2 לייסטים בכל פעם עד למציאת הנקודה שתייצר פגיעה בפוקט.

ספיירים

אומנם ביצוע סטרייק פעם אחר פעם,  היא שאיפתו ה-1 של שחקן, אבל לגבי שחקן מתחיל ובינוני, דווקא ללמוד לסגור ספיירים היא הדרך הנכונה והטובה ביותר בכדי לשפר את התוצ' בצורה דרסטית.

כידוע, בכל תור ישנן 2 זריקות, ספייר הינו שארית הפינים שהשחקן לא הצליח להפיל במכה ה-1. במידה ולא יצליח במכה ה-2 להפיל את כל הפינים הנותרים, המכונה תגרוף את הפינים שנשארו והתוצ' של התור תהיה חור עם ניקוד עבור הפינים שהופלו בתור זה, ללא אפשרות להכפלת הנקודות עבור התור הבא.

במידה ושחקן הצליח לסגור את הספייר, הוא יקבל כפול עבור כל פין שיצליח להפיל בזריקה ה-1 של התור הבא. כלומר, אם שחקן סגר ספייר ולאחר מכן הפיל בזריקה ה-1 שמונה פינים, הוא יקבל למעשה 16 נק'. הבעיה של רוב השחקנים המתחילים הינה ריבוי חורים במשחק וכתוצ' מכך, התוצ' נשארת נמוכה.

השיטה המובנית הפשוטה ביותר ללמידה של סגירת ספיירים הינה 3-6-9.

כלומר הזזת מיקום נקודת עמידת המוצא בשיעור של 3-6-9 לייסטים ימינה או שמאלה, עפ"י הצורך וכיוון לאותו חץ מטרה של הזריקה ה-1.

מתי נזוז ימינה? כאשר הפינים הנותרים  יהיו בצד שמאל!

מתי נזוז שמאלה? כאשר הפינים הנותרים יהיו בצד ימין!

מתי נזוז 3 לייסטים? כאשר מרכז הכובד של הספייר יהיה ממוקם מגמה אחת הצידה מפין הראש.

מתי נזוז 6 לייסטים? כאשר מרכז הכובד של הספייר יהיה ממוקם 2 מגמות הצידה מפין הראש.

מתי נזוז 9 לייסטים? כאשר הפינים הנותרים יהיו 3 מגמות מצידי פין הראש, כלומר הפינים הקיצוניים 10 ן-7.

זכור! בשיטה זאת יש לזרוק תמיד לאותו חץ מטרה ותמיד ללכת בקו ישר מנקודת המוצא לכיוון החץ שאליו מכוונים.

טיפים למתקדמים »

סגנונות משחק: כפי שאין 2 אנשים זהים לחלוטין, כך גם לא קיים סגנון משחק זהה לגמרי בין שחקן אחד לאחר. למרות זאת, מקובל לחלק את שחקני הבאולינג למס' קבוצות המתארות את סגנון המשחק, כאשר לכל אחת מהקבוצות ישנם מאפיינים וקווי דמיון החוזרים אצל אותם השחקנים מאותה קטגוריה. מרבית השחקנים בעולם שזורקים כדור "מסובב" משתייכים לאחד הסגנונות המוכרים, אולם תמיד קיימים שחקנים בעלי סגנון יחודי או אחר שלא ניתן לשייכן לאחת הקטגוריות המוכרות ולמרות זאת אין הדבר אומר שאותו שחקן פחות טוב או פחות מוצלח משחקן אחר שכן משתייך לאחת מהקבוצות. במדור זה נסקר את הסגנונות המוכרים ונלמד לאפיין אותם על מנת שכל שחקן יוכל לקבל אינדקציה למי הוא משתייך.

סטרוקר

סגנון הסטרוקר הוא סגנון הקלאסי שבו משתמשים מרבית השחקנים בעולם המערבי.

לרוב, זהו גם הסגנון ה-1 ששחקן לומד ואפילו אם לאחר זמן מה, השחקן לומד לשחק בסגנון אחר, הרי שלימדת סגנון זה מקנה יסודות חשובים מאוד בהבנת המשחק.

המאפיין ה-1 של סגנון זה הינו התזמון המושלם בזמן הגישה.

סטרוקר תמיד ידחוף את הכדור יחד עם הרגל החזקה בדיוק באותו הזמן, הכתפיים יהיו בגובהה שווה ומקבילות למטרה, הנפת היד לאחור לפני המכה תהיה בד"כ ביד ישרה ולא גבוהה יתר על המידה בזמן המכה, היד יוצאת קדימה יחד עם החלקת הרגל הנגדית ומשחררת את הכדור בדיוק ברגע ההתייצבות.

המאפיין השני לסגנון סטרוקר הוא המתנהגות הכדור על המסלול.

לאחר השיחרור, הכדור ינוע בקו כמעט ישר לפנים במהירות בינונית, תוך שהוא לא חוצה מס' לייסטים רבים בדרכו לשליש המסלול האחרון, בהיגעו לחלק היבש של המסלול, ישבור הכדור בזוית לכיוון הפוקט.

סגנון הסטרוקר מסתמך יותר על דיוק גבוה ופחות על כוח ומהירות סיבוב של הכדור, מה שמאפשר לזרוק בסגנון זה לזרוק מכות עיקביות.

סביר שלאחר זריקה, עקבות השמן על הכדור יהיו flare  או semi roller בכדורים המודרנים, דבר שיוסבר בהרחבה בפרק הבא.

שחקני סטרוקר מפורסמים מליגת ה-PBA נורם דיוק, פארקר בון ה-3, מליגת המועדון עידן כהן.

קראנקר

סגנון זה הוא סגנון חדיש יותר שמתבסס על הפעלת כוח השרירים לטובת זריקה עוצמתית והקניית מהירות סיבוב גבוהה לכדור.

ה-קראנקר יעמוד בדרך כלל בצד הרקחוק של מסלול הגישה ביחס לכיוון זריקת הכדור.

סגנון זה משתמש בהנפת יד גבוהה, לפעמים אפילו מעל גבוה הראש ובתיזמון זריקה מעט מאוחר אשר נוצר עקב היעדר החלקה של הרגל הקדמית. הנפת יד הגבוהה היא זאת שמקנה את המהירות והכוח של הזריקה, סיבוב הכדור חזק נוצר ע"י שיחרור מוקדם של האגודל ובצורה זאת כף היד והאצבעות הן אלו שנותנות לכדור הרבה מאוד סיבוב לפני העזיבה.

אלמנט נוסף שמגביר את סיבובי הכדור הוא תנועת הכתפיים. בניגוד לסטרייקר יבצע ה-קראנקר את הזריקה בכתפיים פתוחות שלא יהיו מקבילות לכיוון המטרה. פעולה זו יוצרת תנועה סיבובית של הזרוע בטרם הזריקה שמוסיפה עוד מהירות סיבוב לכדור.

תנועת הכדור על המסלול הינה קשת רחבה ובדרכו חולף הכדור על פני לייסטים רבים. סגנון זה הינו מרהיב לצפייה ותנועת העדור מתוארת כמחוף לחוף עקב יציאת הכדור מקצה אחד, התקרבותו לתעלה בקצה השני וחזרתו לפוקט.

בעקבות סיבוב החזק מאוד של הכדור והשיחרור המוקדם של האגודל, יופיעו עקבות השמן על הכדור קרוב יותר לחור האצבע האמצעית מאשר לחור של האגודל, עקבות אלו הינן יחודיות לזורקים בסגנון זה ושמם גם כן כשם הסגנון.

שחקנים מליגת המעודון: רון ברלוב/בועז סילשי.